עיקרון חופש החוזים

 מבוא

כל אחד מאיתנו במהלך חייו מתקשר עם אנשים שונים בצורות כאלה ואחרות בצורות כאלה ואחרות וכשאי מביטה על צרוף המילים "עיקרון חופש החוזים" מחד עולה בי התחושה שיש בידי כאדם כפרט בתוך חברה דמוקרטית להתקשר עם מי שארצה , מתי שארצה ולטובת כל עניין שנסכים עליו יחד, תחושה שבהחלט גורמת לרצון לברך שנולדת לתוך חברה מהסוג שלנו .

מאידך עולה קושי ואף חשש באמירה מסוג זו שהרי האם יעלה על הדעת שבחברה מתוקנת יכול ויווצר מצב בו הממסד יברך על כל חוזה שיהיה מקובל על הצדדים לו, לדוגמה : האם יעלה על הדעת שיש לי זכות מוחלטת לכרות חוזה עם אדם אחר לטובת מעשה פלילי שיעשה עבורי ובמידה והוא יפר כלפיי ההסכם אוכל לבקש את יומי בבית המשפט וכל זאת בברכת המערכת המשפטית.

כלום האם עיקרון חופש החוזים הוא עיקרון מוחלט או שמא עיקרון יחסי, האם באמת יש לי כפרט החופש להתקשר עם כל אחד בכל עניין או שמה אני מוגבל לעניין נשוא ההתקשרות .

בבואנו לדון בענין חופש החוזים עלינו להבין בשלב ראשון מהו חוזה ?

למושג חוזה משמעויות ומובנים שונים על פי ההקשר בהם הוא מופיע , במשפט הישראלי חוק החוזים (להלן – "החוק") שהוא החוק יסודי בדיני החוזים אינו מגדיר את המושג חוזה.

פרופ' גבריאלה שלו מציעה להגדיר חוזה כהסכם אכיף.

דיני החוזים מיועדים להגשים ערכים ולהגן על אינטרסים הערך החשוב ביותר בתחום דיני החוזים הוא הערך של כיבוד הבטחות, כאשר המטרה העיקרית של דיני החוזים היא הגשמת ציפיותיהם הסבירות של הצדדים.

שניים הם העקרונות המרכזיים בדיני החוזים הישראלי עקרון חופש החוזים ועקרון תום הלב , יש הטוענים כי עקרון חופש החוזים הוא העיקרון החשוב ביותר בדיני החוזים , עקרון זה הוא חוט הששני העובר לאורך כל דיני החוזים ומאפשר את תיאורם , ביאורם והצבתם במקומם הנכון בתוך מערכת המשפט האזרחי.

תחום החוזים הוא התחום המרכזי במשפט אשר בו יש משמעות לרצון הפרט כאשר המטרה הינה הקנית תוקף לרצונם המשותף של הצדדים, על ידי מתן כוח בידיהם לערוך חוזים המבטאים רצון זה .

עקרון חופש חוזים מהווה אבן יסוד לכלכלה חופשית ומסחר תחרותי הוא טומן בחובו את חופש ההתקשרות קרי, הבחירה עם מי להתקשר ובאיזה סוג חוזה וחופש העיצוב קרי,החופש של כל צד לעצב את תוכן הבטחתו בכפיפות להסכמת הצד האחר.

סעיף 24 לחוק קובע כי "תוכנו של חוזה יכול שיהיה ככל אשר הסכימו הצדדים " סעיף זה מבטא היבט אחד של עקרון חופש החוזים והוא חופש העיצוב , ההיבט האחר והחשוב יותר הוא חופש ההתקשרות אשר אינו מופיע מפורשות בחוק.

הרעיון הבסיסי של עקרון חופש החוזים הוא כי בהעדר הוראה מפורשת רשאים צדדים להתקשר בכל חוזה שיבחרו ולצקת בו כל תוכן שיבחרו כאשר המטרה היא לאכוף ולכבד את החוזה בין הצדדים.

מעקרון חופש החוזים נגזרת הנורמה "חוזה יש לקיים" בתי המשפט ישאפו לקיים חוזים מבלי להתערב בתוכנם וזאת ממקום שלאנשים בגירים הזכות לעשות הסכמים כאוות נפשם.

המאה הי"ט כונתה "תור הזהב של עקרון חופש החוזים" עקרון זה התפתח לצד תורות  פוליטיות , חברתיות וכלכליות ששאבו השראתם מהמהפכה הצרפתית כאשר המטרה הייתה קידום פעילות אנושית אינדיבידואליסטית .

תפיסת החוזה כמפגש רצונותיהם של הצדדים לו וכביטוי לאינטרסים האישיים שלהם , התאימה למוסר חברתי של יוזמה חופשית קפיטליסטית ולרעיונות של אינדיבידואליזם.

במאה העשרים חלה ירידה במעמדו של עקרון חופש החוזים כאשר החלה נטייה מקפיטליזם למונופוליזם וזאת משום שעקרונות כמו יוזמה חופשית וכלכלה חופשית מתחלפים בעקרונות של פיקוח ממשלתי וביטחון סוציאלי, עם העברת השליטה בנכסים ובמשאבים חומריים מהפרט אל הציבור ,המדינה הופכת להיות המחזיקה של מירב מקורות העושר כתוצאה מכך מופיעה יותר המדינה כד לחוזה מסחרי. חרף הפיחות הניכר במעמדו של עקרון חופש החוזים גם היום הוא עקרון מבאר ומסדא של דיני החוזים במדינות המערב, כאשר יש תמיד להתאימו לחיים הדינמים לסדר החברתי החדש והמתחדש בחיי המסחר .

כפי שציינתי , עקרון חופש החוזים הוא העקרון החשוב ביותר בדיני החוזים בישראל .בפס"ד באנטין נגד פרנקל תואר העקרון על ידי השופט ברק כתוארו אז "כאחד מעקרונות יסוד בתפיסתנו המשפטית והחברתית" וכבעל מעמד של זכות יסוד חוקתית.

בחוק יסוד כבוד האדם וחרותו לא נקבעה הגנה מפורשת על פגיעה בזכות חוזית , אך נקבע כי אין פוגעים בקניינו של אדם מזה אפשר להסיק אם נרחיב כי המדובר גם בזכויות חוזיות בעלות ערך רכושי. פרפ' אהרון ברק בספרו על פרשנות חוקתית גוזר את עיקרון חופש החוזים מכבוד האדם וחרותו בראותו באוטונמיה של הרצון הפרטי יסוד מהותי בכבודו ובחרותו של האדם , לדעתו הן חופש ההתקשרות והן חופש העיצוב שני פניו המהותיים של עקרון חופש החוזים הם חלק אינטגרלי מכבוד האדם וחירותו ועל כן חופש החוזים מהווה זכות יסוד חוקתית.

גם אלה שביקרו את ברק באייתו את עקרון חופש החוזים כזכות יסוד מסכימים על כך כי עקרון זה מגלם בתוכו ערכים ואינטרסים חשובים רבים כגון: ערך קיום חוזה, כיבוד הבטחות ,ודאות ויציבות משפטית , חופש הרצון , אינטרס ההסתמכות ואינטרס הציפיות.

אחד מחידושיו הגדולים של החוק הוא מה שאין בו , הוא ביטל את הזיקה למשפט האנגלי ויחד עם ביטול זה נמחקה הדרישה לתמורה קרי, חוזה ניתן לעשות על בסיס הסכמה בלבד זה נובע מתפיסה רעיונית רחבה של חופש החוזים ושל האוטונומיה של הצדדים לחוזה.

בשורה ארוכה של פסקי דין הצהיר בית המשפט העליון על עקרון חופש החוזים כעל עקרון מנחה ויישם אותו הלכה למעשה בהכירו בהרחבה בחוזים שנכרתו מתוך רצון חופשי ובאכפו התחייבויות הכלולות בהם.

יש להדגיש כי למרות עליונותו של הרעיון והתייחסות הפסיקה אליו עקרון חופש החוזים אינו חופש מוחלט , ככל עיקרון המבטא זכות יסוד יש לאזן אותו כנגד עקרונות וערכים אחרים ובמקרים מסויימים יהיה עליו לסגת בפניהם. לעקרון חופש החוזיםיש הגבלות אשר חלקן נובעות דוקה מהשאיפה לשמר את חיותו של עקרון חופש החוזים ואת האוטונומיה של הרצון הפרטי כך לדוגמה פרק ב לחוק הדן ביטול חוזה מחמת פגמים ברצון , דבר המהווה הגבלה להסכמה אמיתית וחופשית של צדדים לחוזה כמו כן החקיקה בתחום חוזים אחידים באה לתקן עיוותי התקשרות בחוזים של גופים גדולים מול הפרט, ההגבלות נובעות מהעדפת ערכים אחרים חשובים יותר כמו הגינות, מוסר חברתי ודק בין צדדים לחוזה. שהרי מלכתחילה מהום חוזים אחידים סטיה מעקרון חופש החוזים הן בחופש ההתקשרות והן בחופש העיצוב שנעשה באופן חד צדדי . לכן יצר המחוקק הוראות חוק קוגנטיות כופות קרי שאינן ניתנות להתנאה ומצויות בתחומים שונים של התחיקה האזרחית והם מיועדות להגנתם של צדדים חלשים וזאת מטעמים חברתיים ראויים כגון חוקי עבודה, צרכנות, בנקאות ביטוח , דיירות מוגנת מקומות בו ברור מיהו "החלש" ומיהו "החזק" משני צידי החוזה.

קיימות מספר "הוראות על" הקובעות בטלותו של חוזה המנוגד לתקת הציבור ס' 30 לחוק קרי, הסעיף קובע בטלות של חוזה המנוגד לחוק למוסר או לתקנת הציבור והדורשות התנהגות תמת לב של הצדדים למשא ומתן ראה ס' 12 ולחוזה ס'39 ,הוראות אלו מעוגנות בסעיפי שסתום כללים ומהוות " מכשירים רבי עוצמה" להפעלת ביקורת בית המשפט על חוזים. עקרון תום הלב דומה לעיקרון תקנת הציבור בכך ששניהם מהווים אמצעי פיקוח ובקרה על חופש הצדדים לעשות חוזה תקף ואכיף, השוני הוא בכך שבעוד שהפעלתם של מבחני תקנת הציבור תביא לידי בטלות מוחלטת של החוזה או התניה , תוצאות הפעלתם של מבחני תום הלב מגוונות ואף "רכות" יותר משום שמבחנים אלה מכוונים כלפי התנהגות ספיציפית של צד לחוזה.

יש לזכור ולהדגיש כי למרות היותו של עקרון חופש החוזים עקרון חשוב מאוד הינו עיקרון יחסי ואינו עקרון מוחלט.

חוק החוזים (חלק כללי) , תשל"ג – 1973,

חוק יסוד: כבוד האדם וחרותו.

ספרות

גבריאלה שלו , דיני חוזים – החלק הכללי לקראת קודיפיקציה של המשפט האזרחי.