מאת: יואב איתיאל, גפן מגזין המושבות
מי שמכרה בתים שלא היו שלה, נאסרה בבית המשפט. בן זוגה שעצם עיניים ירצה חצי שנה בעבודות שירות. אפרת קליגר, עד לאחרונה חברת קיבוץ נחשולים, נשלחה השבוע לארבע שנות מאסר בפועל. שופט ביהמ"ש המחוזי בחיפה משה גלעד גזר ביום רביעי (4.4) את עונשה של קליגר, 38, ושל בן זוגה, נועם כהן, 39, שהורשעו בעסקת טיעון, בפרשת ההונאה והמרמה בשכונת ההרחבה של קיבוץ נחשולים, אשר לאחרונה שלל את חברותם בו.
אפרת קליגר, עד לאחרונה חברת קיבוץ נחשולים, נשלחה השבוע לארבע שנות מאסר בפועל. שופט ביהמ"ש המחוזי בחיפה משה גלעד גזר ביום רביעי (4.4) את עונשה של קליגר, 38, ושל בן זוגה, נועם כהן, 39, שהורשעו בעסקת טיעון, בפרשת ההונאה והמרמה בשכונת ההרחבה של קיבוץ נחשולים, אשר לאחרונה שלל את חברותם בו. את המדינה ייצגה עו"ד ראניה סארוג’י, מפרקליטות מחוז חיפה. הפרשה נחשפה לראשונה במגזין המושבות בחודש יוני אשתקד.
מדובר במי שגדלה במשפחה נורמטיבית, "אצולת הקיבוץ", מלח הארץ. אחותה מנהלת בית הספר במועצה האיזורית, אחיה שירת כקצין ביחידה קרבית, אמה היתה מורה והאב עובד בתחום השיווק. בעברה, היתה אפרת קליגר אף סטודנטית למשפטים. לקליגר וכהן בן פעוט בן 4.
43 עמודים בגזר הדין המנומק של השופט משה גלעד. אפרת קליגר שהודתה בכתב אישום מתוקן, הורשעה בשמונה אישומים שכללו זיוף בכוונה לקבל דבר בנסיבות מחמירות, שימוש במסמך מזויף בנסיבות מחמירות, קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות ומרמה. השופט גזר עליה שנתיים וחצי שנות מאסר בפועל, הפעיל מאסר על תנאי בן שנה וחצי מבית משפט השלום בחדרה, בגין הרשעה קודמת שכללה 6 תיקי מירמה וזיוף, כך שכאמור, בסה"כ תרצה 4 שנות מאסר בפועל. כמו"כ גזר עליה השופט גלעד מאסר על תנאי של שנתיים למשך 3 שנים, תשלום ההתחייבות מהתיק הקודם בסך 5,000 ש"ח, ופיצוי של 35 אלף ש"ח לקרבנותיה, 5,000 ש"ח לכל אחד משבעת המתלוננים בתיק. עו"ד אדוארד "אדי" ג’אנם, סניגורה של קליגר, בחר שלא להגיב לגזר הדין.
השופט גלעד דחה את בקשתו של עו"ד ג’אנם לעכב את מאסרה של קליגר עד לאחר החג. זאת, בין היתר, מחשש שתימלט מאימת הדין. כך, החלה אפרת קליגר את ריצוי מאסרה מיד בתום הדיון. אנשי משמר בתי המשפט אחזו בה, וכשהיא ממררת בבכי הובלה במסדרון, אל המעלית ומשם אל מרתף היכל המשפט בחיפה, אל מאחורי סורג ובריח.
נועם כהן שגם הוא הודה בכתב אישום מתוקן, הורשע בארבעה אישומים בעבירות של קבלת דבר בתחבולה וסיוע לקבלת דבר בתחבולה. השופט גלעד גזר עליו 6 חודשי מאסר בפועל, אשר ירוצו בעבודות שרות באתר ההנצחה של יהוד, מאסר על תנאי של שנה למשך 3 שנים, ופיצוי של 10,000 ש"ח, 2,500 ש"ח לכל אחד מארבעת המתלוננים באישומים שהופנו כלפיו.
עורכי דינו של נעם כהן, עו"ד עפר ברטל ועו"ד דב גלעד כהן, ממשרד ברטל ושות’, אמרו בתגובה כי הם "שמחים ומודים מעומק הלב לבית המשפט, על שקיבל את כל טיעונינו וראה בנעם עצמו קרבן בפרשה זו. בית המשפט לא הותיר ולו טיעון אחד ללא התייחסות קונקרטית ואף קבע שנעם למעשה ’עצם עיניים’ לנוכח מעשיה של גב’ קליגר, אך לא היה שותף להם".
כך זה עבד. אפרת קליגר ונעם כהן, גרו בבית שבבעלותם ב"שכונת הבנים", שכונת ההרחבה של קיבוץ נחשולים, בה נבנים בתי בנים ממשיכים של חברי הקיבוץ או אנשים המתקבלים כחברים מלאים בקיבוץ. קליגר "ייצרה" מסמכים מזוייפים, חוזים, קבלות, מכתבי התחייבות, שרטוטים, תכניות, מפות וכד’, אשר באמצעותם, ובאמצעות מתק שפתיה, שכנעה את הרוכשים התמימים כי היא בעלת זכויות בקרקע, או בבתים בשכונה, והיא מעוניינת למכור אותם.
היא ביצעה מעשי מירמה נרחבים ובהיקף כספי ניכר. בגין עסקאות עם שבעת המתלוננים בתיק וכן כנגד החברה בה עבדה, שולמו לה בפועל כ- 1.5 מליון ש"ח.
את אחד הקרבנות, שהכיר אותה במסגרת עבודתם המשותפת, שכנעה קליגר באמצעות המסמכים המזוייפים, לקנות שני בתים בשכונת ההרחבה שלא היו בבעלותה, תמורת 1.7 מליון ש"ח. לפני שהתגלתה התרמית הוא כבר הספיק להעביר לחשבון המשותף לה ולנועם כהן, 610 אלף ש"ח.
היא פעלה באופן דומה כלפי קרבן אחר, כשבאמצעות מסמכים מזוייפים ביקשה למכור לו שם מגרש, שכביכול בבעלותה, תמורת סכום של 946 אלף ש"ח. בפועל, הספיק זה להעביר לה 193 אלף ש"ח לפני שחשד כי נעקץ. "אני מרגיש רע מאוד, מאוד קשה לי עם זה…", סיפר לבית המשפט, "הנאשמים גנבו ממני את כל חסכונותי לקניית בית, הם עשקו אותי. אני היום שוכר בית בפרדס חנה בגודל של 25 מ"ר".
בצורה דומה עקצה גם את גיסו, איש קבע, רב סרן בחיל האויר, דרשה ממנו 1,001,000 ש"ח וקיבלה 93,000 ש"ח. אשתו סיפרה כי מאז עברו "טלטלה רגשית, כלכלית, נפשית, סוחטת עצבים… אני ’אוכלת’ את עצמי איך נפלתי לשטות הזאת… זה הדבר הפשוט והמובן מאליו, שהנאשמת נוכלת, פושעת, ופגעה בנו ברמות שאני לא יכולה להגדיר, זה שיבש לנו את כל אורח החיים".
קרבן אחר עבד עם נועם כהן, שקישר בינו לבין בת זוגו קליגר. היא דרשה ממנו, באמצעות מסמכים מזוייפים המעידים כי בית שבשכונת ההרחבה של נחשולים מצוי בבעלותה, 775 אלף ש"ח, וקיבלה 175 אלף ש"ח במזומן. במקרה זה, כהתברר לו כי רומה, החזירו לו בני הזוג את כספו, לפי דרישתו.
היא עקצה גם אלמן צעיר, שלאחר מות אשתו עבר להתגורר בבית שכור בקיבוץ נחשולים, עם שני ילדיו ושהפך לחברה הטוב. "אני הייתי בוכה יום ולילה והיא מכוונת אותי כאילו לחיים טובים יותר", סיפר האיש, "אף אחד לא יחשוב עליה שהיא שטן… אני הייתי מאוד מעורער מבחינה נפשית, הייתי בטוח שאני גם מחר יכול למות והילדים שלי ישארו יתומים עריריים, הנאשמת בשבילי היתה הכי קרובה, אהבנו אותה אהבה כמו אשתי שנפטרה, הילדים היו קשורים אליה… ראינו בית, רצינו ואז היא באה ומכרה לנו את החלום… ". על סמך מצג שווא של בעלות, באמצעות מסמכים מזוייפים, קיבלה ממנו אפרת קליגר תמורת "בית בשכונת ההרחבה", 306 אלף ש"ח.
לשכנתה המבוגרת בקיבוץ, הציעה לרכוש יחדיו שטח אדמה במושב צרופה. גם במקרה זה הציגה קליגר בפניה מסמכים שונים שזייפה, לקחה אותה למושב צרופה והציגה בפניה בית נטוש בטענה כוזבת כי זה הבית שאמור להירכש על ידן, וכן הציגה מצג שווא לפיו יש לה קרובי משפחה במינהל מקרקעי ישראל שיכולים לעזור בהגדלת הנכס. קליגר סיכמה עם האשה לרכוש שטח אדמה שירשם על שם שתיהן, תמורת סך של 740 אלף ש"ח והאשה שילמה את חלקה בסך 370 אלף ש"ח. משגילתה את המירמה, החזירה קליגר את הכסף שקיבלה ממנה וזאת לפי דרישתה.
כלפי מעבידה בחברת טכנולוגיה בחדרה, פעלה בצורה דומה והציעה גם לו לרכוש בית וחלקת אדמה במושב צרופה. היא זייפה מסמכים שונים אותם הציגה בפני הבוס, לקחה גם אותו לצרופה, שם הציגה אף בפניו בית נטוש וטענה כי זה הבית שהם אמורים לרכוש. גם כאן טענה בפניו כי יש לה קרוב משפחה במנהל מקרקעי ישראל שביכולתו לעזור להם להגדיל את שטח הבית. הוא העביר לה 115 אלף ש"ח, ולאחר שגילה את המירמה החזירה גם לו את הכסף.
היא עקצה אותו גם בדרך שונה. ב-2009 כשעבדה אצלו במכירות, קיבלה במסגרת עבודתה מספר רב של מכשירי טלויזיה ומחשבים ניידים, מכרה אותם ללקוחות שונים, אך את הכסף לקחה לעצמה ולא העבירה לחברה. משדרש הבוס את פרטי הלקוחות להם מכרה, ערכה מסמך ובו פירוט כוזב של שמות הלקוחות ואת הסכומים שהעבירו לידיה, כשחלק נכבד מאותם לקוחות כלל לא רכשו מכשירים אלה, ואף סכומי הכסף אשר רשמה שקיבלה היו כוזבים. היא טענה בפניו כי הלקוחות הם חברי קיבוץ נחשולים והקיבוץ יעביר את הכסף לחברה. שווי המכירות ששילשלה לכיסה, עמד על סך של חצי מיליון ש"ח. לאחר שגילה את התרמית "עקץ" אותה בחזרה והביא לכך שהסכומים ישובו לקופות החברה.
כנגד בן זוגה, נועם כהן, נטען כי במהלך כל התקופה בה ביצעה קליגר את מעשיה, ידע כי סכומי כסף רבים נכנסים ויוצאים מהחשבון המשותף שלהם, כאשר סכומים אלה ניתנים על רקע מעשיה שאין לה כל זכות לקבלם, וניצל את אי ידיעת הקרבנות בדבר מעשיה.
"בדרך כלל לא ניתן לבצע מירמה בלי שהרמאי יצטיין בחלקת לשונו ויצטייר בעיני הקורבנות כמהימן, אמין וישר דרך", קבע השופט משה גלעד, "הרמאי אורב ל’טרפו’ במשך זמן רב, מציף אותו במלל, במסמכים מזוייפים ויוצר בפניו תמונת תקווה ורודה להתגשמות חלומו". הוא ציין כי "מובן שרוב בני האדם לא יתקשרו בעיסקה ויתנו כספים לאדם שמצטייר בעיניהם כעבריין או כאדם לא ישר. בד"כ עבירות אלה באות מתוך הקירבה היתרה שיתקרב הרמאי לקורבנו ’ממש נכנס מתחת לציפורניו’, וכך סובר הקורבן שהרמאי עוד ’עושה לו טובה’ בהעניקו לו את הזכות להשתתף באותה עיסקה, ומכאן חומרתן היתרה". בית המשפט קבע כי כך פעלה אפרת קליגר, כאשר ניצלה את מראיתה התמימה, לשונה החלקלקה ו"המתגלגלת" ושכלה החריף, עד שהצליחה בתחכום רב לטוות רשת של מסמכים מזוייפים ודיבורים אשר גרמו לקורבנות לחוש כי עומדים הם לרכוש במיטב כספם את בית חלומותיהם ולזכות ב"מציאת" חייהם.
עוד הוסיף השופט גלעד כי מצידה של קליגר כמעט ולא נעשה דבר להחזיר את הכספים ואת הגזל ואין זה כלל בטוח מתי ואם בכלל היא מעוניינת להחזירו, כמו גם שלא ידוע מתי, ואם בכלל, יימכר ביתם בקיבוץ, ומה יהיה לאחר מכירתו. סניגורה של קליגר, עו"ד אדוארד "אדי" ג’אנם, ביקש להקל עימה רק כיוון שהיא – זו שכבר רימתה עשרות רבות של אנשים ושחייה סבבו סביב שקר, זיוף, כחש ומרמה – "מבטיחה" להחזיר את הכסף לקרבנות. לדעת השופט גלעד, "הבטחה" של אפרת קליגר "משולה להבטחה אשר ’רשומה על הקרח’", הוא ציין כי "כשם שזה נמס ונעלם חיש מהר, כך תיעלם הבטחתה כפי שנמוגו ’הבטחותיה’ לקרבנותיה".
השופט משה גלעד הבהיר כי הוא מוכן לצאת מנקודת הנחה כי קליגר סובלת מהפרעת אישיות אולם קבע כי היא לא גרמה לכך שהיא תבצע את העבירות במצב של חוסר שליטה, כטענתה.
אשר לנעם כהן, ציין השופט גלעד כי הוא מקבל את טענת סניגוריו כי במידה לא מבוטלת גם הוא הינו קורבנה של קליגר וכי התרשם כי מדובר באדם אשר בבסיסו הינו תמים, ישר ופסיבי שבשל מרכיבי אישיותו, אהבתו ואמונתו בה, סר למרותה. נכון שהוא היה מודע לחלק ממעשיה אולם חלקו בעבירה קטן בהרבה מחלקה ומתמצה בעיקר בנוכחות, "עצימת עיניים" והיעדר פעולה, ולא ביוזמה. נכון שגם מחדלים אלה שלו, מצדיקים ענישה ראויה, אך לא ניתן לגזור גזירה שווה לענישתו, מזו שלה.
לעניין חיובם של קליגר וכהן לפצות את הקורבנות- ציין השופט גלעד כי הפיצויים במסגרת המשפט הפלילי – ולו בסכום מתון, בשל מצבם הכלכלי וקיומם של הליכים משפטיים של הקורבנות נגדם– אינו מיועד רק להשיב לקורבנות את הגזילה ,אלא משמש גם מעין "פיצוי עונשי" הבא לגמול לעבריין באותה מטבע – כלכלית – שגזל מקורבנותיו.
